אודות זגלמביה
זגלמביה – קהילה לזכרון
Zagłębie – Zaglembieזגלמביה הינו חבל ארץ במחוז קטוביץ שבדרום מערב פולין.
החבל עשיר בתעשייה ובמכרות פחם ומכאן מקור השם 'זגלמביה' שפירושו ממעמקים.
בערי זגלמביה ובעיירותיה חיו כ–100,000 יהודים בתקופת מלה"ע ה- II.
הקהילות הגדולות ביותר היו 'בנדין' ו'סוסנוביץ'. בבנדין הוקמה הקהילה היהודית, כבר במאה ה-14.
במחצית המאה ה-15 נבנו בית המדרש ומאוחר יותר בית הכנסת ובית הקברות ששימשו את יהודי כל האזור.
בראשית המאה ה-20 היוו יהודי בנדין כמחצית מכלל אוכלוסיית העיר.
במאה ה-19 הוקמו קהילות יהודיות בערים נוספות בזגלמביה: סוסנוביץ, מודז'יוב, צ'לדז', סלבקוב, דומברובה–גורניצ'ה, שצ'מישיץ ועוד.
בסוסנוביץ העיר הצעירה מבין ערי זגלמביה הוקם בית הכנסת הראשון לקראת סוף המאה 19 ומאז הקהילה גדלה והתפתחה.
רוב יהודי זגלמביה היו שומרי מסורת. כרבנים כיהנו בין היתר הרב גראוברד והרב יצחק מאיר לוין; הרבי מרדומסק קיים את חצרו בסוסנוביץ.
יהדות זו הצמיחה אינטלקטואלים רבים: מדענים, סופרים (ויגוצקי שימש כיו"ר אגודת הסופרים בפולין), ציירים (ציגלר, שעיטר את קירות בית הכנסת בבנדין), תעשיינים (האחים שיין, פירסטנברג), מוסיקאים (שפילמן) ועוד.
יהודים היו בעלי תפקידים ברשויות המקומיות והממלכתיות.
ד"ר ויינציאר היה סגן ראש עיריית בנדין וכן ציר ב"סיים" הפרלמנט הפולני.
כל הזרמים הציוניים כולל תנועות הנוער היו מיוצגים ביהדות זגלמביה. רבים מבין חברי תנועות הנוער עלו לישראל והשתתפו בהקמת קיבוצים (טירת צבי, משמר השרון, תל יצחק ועוד).
יהודי זגלמביה טיפחו חיי קהילה ענפים, הוקמו בה מוסדות דת (בתי כנסת, בתי מדרש), מוסדות חינוך (בתי ספר יסודיים, גימנסיות, תלמוד תורה ובית יעקב), מוסדות עזרה וסעד (בתי יתומים ובתי חולים).
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכנסו הגרמנים לערי זגלמביה והחלו להתנכל לאוכלוסייה היהודית:
שריפת והריסת בתי הכנסת, רצח והוצאה להורג, גזרות כלכליות וחברתיות ושילוחים למחנות.
ב-1942 רוכזו יהודי זגלמביה בגטאות ובמיוחד בשני הגטאות הגדולים: 'קמיונקה' בבנדין ו'שרודולה' בסוסנוביץ. בתחילת אוגוסט 1943 חוסלו גטאות זגלמביה כשאחרוני יהודיה נשלחו לאושוויץ.
בתום מלה"ע השנייה עלתה מרבית שארית הפליטה מקרב יהודי זגלמביה לישראל.
היו שהיגרו לארה"ב, קנדה, אוסטרליה והיו שנותרו באירופה.
