אודות הארגון
תולדות ארגון יוצאי קהילות זגלמביה בפולין
ארגון יוצאי זגלמביה לא הוקם יש מאין. קדמו לו ארגונים של בני נוער, שעלו לארץ ישראל מאזור זגלמביה לאורך השנים ופעלו בה בהתארגנויות שונות.
בתקופת העלייה הרביעית לארץ, בין השנים 1925-1924, היתה גאות של עלייה מפולין, בשנים אלה עלו ארצה מאות יהודים מזגלמביה. חלקם הקטן חלוצים שהתיישבו בקיבוצים ובמושבים. רובם, אנשי המעמד הבינוני, הקימו בארץ עסקים. היו שהצליחו ונשארו בארץ, עם זאת חלקם התקשה להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה בארץ ומחלת הקדחת ובחר לחזור לפולין. רוב החוזרים נספו בשואה.
בתקופה ההיא, כשהישוב בארץ היה קטן, לא הרגישו העולים צורך בהקמת ארגון נבדל שיאחד אותם. בכל הקשיים בהם נתקלו, נעזרו ונתמכו על ידי "התאחדות יוצא פולין" שדאגה לכולם ללא הבדל עיר או קהילה.
למרות זאת היתה התארגנות של יוצאי בנדין בארץ. עדות להתארגנות זו נמצאת במסמך המתעד ישיבה שהתקיימה בתל-אביב במוצאי סוכות תרצ"ה, כ"ב תשרי ,1 באוקטובר 1934. המסמך מתאר ישיבה של הוועד הזמני של התאחדות יוצאי בנדין בהשתתפות החברים: שהם, מ.המפל, רייך, ש.ליור, טננבוים, מ.י. סנטשר, גרייצר, מטל והאורח מבנדין מר אברהם ליור.
מתוך המסמך הנ"ל, להלן מטרות הארגון עליהן הוחלט בישיבה:
- לארגן את התאחדות עולי בנדין שנמצאים בתל-אביב ובארץ ישראל כולה להתאחדות לשם המשכת עזרה חומרית ורוחנית לחבריה ולעולים החדשים מבנדין.
- לעזור לבנדינאים לעלות לארץ ישראל.
- למסור מודעה לעיתונים בדבר רגיסטרציה.
- לאסוף סכומים חד פעמיים להון היסוד של ההתאחדות וגם לקצוב מס חודשי לכל חבר וחבר.
בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השניה וריבוי הפליטים מבנדין שברחו לרוסיה, קמה התארגנות חדשה של קבוצת חברים יוצאי בנדין בארץ ישראל במטרה לתמוך בגולים בערבות סיביר. הארגון נרשם במשרדי השלטון כאגודה חוקית, דבר שאפשר לו לאסוף כספים ולהתנהל בפומבי בסיוע לפליטים מבנדין.
אנשי הארגון גייסו תרומות בארץ ואף נעזרו ביוצאי הארגון שישבו בארה"ב ושלחו חבילות ובהן מזון, ביגוד והנעלה לפליטי בנדין ברוסיה.
באותן שנים, במקביל לארגון יוצאי בנדין, הוקמו גם ארגונים של יוצאי סוסנוביץ ודומברובה.
בשנת 1944, כש"טפטוף" של פליטי השואה החל להגיע ארצה, והורגש הצורך בעזרה וטיפול בניצולים, נבחר ועד חדש ליוצאי בנדין שפעל מתוך צריף ברחוב דיזנגוף. מטרת הוועד שהוקם היתה לעזור לפליטים במציאת עבודה ומגורים ובמקביל לתמוך בניצולים בני העיר שחזרו לבנדין ממחנות העבודה.
בשנת 1949 התכנסו פעילים מארגוני יוצאי זגלמביה במטרה להקים ארגון אחד המייצג את יוצאי כל חבל זגלמביה וכך להשיג שיתוף פעולה, צמצום המנגנונים ויעילות בפעילות. לראש הארגון המאוחד נבחר הרב מנחם הגר.
מסיבה שאינה ידועה, החליטו יוצאי דומברובה גורניצה לא להצטרף לאיחוד זה.
עם השנים גדל ארגון יוצאי זגלמביה מאד ושינה את צביון פעילותו. במטרה לאסוף כספים לצרכי הניצולים, נערכו פעולות חברתיות: קונצרטים, הצגות, מסיבות ונשפי-ריקודים למאות החברים שהצטרפו עם השנים לארגון.
גולת הכותרת של פעילות הארגון בשנים אלה הייתה הקמת מצבה לזכר יוצאי זגלמביה, מתחתיה הוטמן אפרם של יהודי זגלמביה, שנשרפו באושוויץ. האפר הובא לארץ ע"י ניצול שעבד ליד כבשני האש של המחנה. בחודש אב שנת תשי"ב, 1952, נערך טקס מרגש, בו הוטמן האפר בבית הקברות נחלת יצחק. שנתיים לאחר מכן הוקמה מצבה מפוארת ומרשימה לזכר כל יהדות זגלמביה שהושמדה בשואה.
מאז, בכל שנה מתקיימת במקום אזכרה בט' באב, תאריך המסמל גם את החיסול הסופי של גטאות זגלמביה בשנת 1943.
בשנת 1951 התקיימה באולם "אוהל שם" בתל-אביב עצרת זיכרון ראשונה ליהדות זגלמביה המפוארת שנכחדה. העצרת היתה בנוכחות יו"ר הארגון סוסנוביץ הרב הגר ויו"ר ארגון בנדין ד"ר רכטמן ומאות נוכחים.
למרבה הצער, בעקבות פטירתו של רב הגר בשנת 1954 חל פילוג בארגון וכל הארגונים חזרו לפעול בנפרד.
בחנוכה בדצמבר 1964 הוציא ארגון בנדין עלון ראשון "ידיעות בנדין" חברי המערכת היו מר מרדכי המפל ומר אריה בן טוב.
בשנות ה- 70 לאחר דיונים רבים נוסד ארגון יוצאי זגלמביה במתכונתו הנוכחית. בתחילה חברו אליו נציגי הערים בנדין, סוסנוביץ וצ'לדז' בראשותם של חברים בן טוב, לנצמן וגרין. מאוחר יותר הצטרפו כל ארגוני קהילות זגלמביה. מלאכת האיחוד המחודש לא הייתה קלה ודרשה סבלנות ואורך רוח במציאת מכנה משותף המוסכם על כולם.
בשנת 1976 קיבל הארגון לידו חלק משטח עזרת הנשים בבית כנסת "בית אל" ברחוב פרישמן 23 בת"א, כדי שישמש מועדון הארגון. ה"מחווה" התאפשרה הודות לפעילותם של מתפלל בית הכנסת מר מנחם גלבנד מבנדין וכן רב בית הכנסת ר' חיים פרדס, שמשפחתו מסוסנוביץ.
במאי 1979 התקיים כנס עולמי ראשון של יהודי זגלמביה. הכנס נערך באולם קולנוע רמת גן, אשר הועמד לרשות הארגון על ידי בעליו מר ראובן וכסלמן. לכנס הגיעו משלחות מארה"ב, קנדה, אירופה ואוסטרליה.
הדיון בכנס הביא לשיתוף פעולה בקרב יהודי זגלמביה מכל העולם.
בסתיו 1980 הביא עו"ד אריה בן טוב (הסנברג) מפולין 4,714 תצלומי פספורט של יהודי בנדין, תצלומים אשר נדרשו היהודים לתת לגרמנים בגטו כביכול כדי לקבל כרטיס-עבודה.
בשנת 1982, בטקס חגיגי, נמסרו התמונות המקוריות להיכל השמות ביד ושם.
בשנת 1984 החליטה הנהלת הארגון על נטיעת יער להנצחת קדושי זגלמביה. החברים גרינגרס, גרין בסיוע נציגי קק"ל עמלו רבות לאתר שטח למטרת הנצחה זו. שטח בן 40 דונם נמצא על ידם מתאים למטרה באזור מודיעין. במחצית שנת 1985 ניטע במקום "יער קדושי זגלמביה" ובו 10,000 עצים.
בשנת 1986 לאחר שהוחלט להעמיד ביער זה אתר להנצחת יהדות זגלמביה, הוקמה ועדה מארגנת בינלאומית בראשות מר אברהם גרין, אשר פנתה לאמנים יוצאי זגלמביה שיתכננו את האתר ויביאו לפניה את הצעותיהם.
ועדה טכנית בראשות מר צבי לנגר בחרה מבין כל ההצעות שנתקבלו את הפרויקט שתכננו גב' מרילה פדר ומר דב חוף.
למימון הפרויקט הכריזה ועדת הכספים של הארגון (החברים גרינגרס, גרין, מגר וצים) להרים מגבית בקרב יוצאי זגלמביה בארץ ובחו"ל. לאחר איסוף הסכום ההתחלתי סוכמו התכניות עם הנהלת קרן הקיימת, שהפכה גם לקבלן הבצוע.
הוקמה ועדה ציבורית הכוללת יוצאי זגלמביה מכל העולם בראשות פרופ' יהושע פרוור, מר סם סקורה וד"ר אריה בן טוב על מנת לתת ליווי לוועדה המארגנת.
יד הזיכרון שהוקם במקום, אשר מהווה אחד המרשימים והמיוחדים בארץ, מהווה מקור משיכה ועניין לרבים. בשנת 1988 התקיים כנס עולמי שני ליהדות זגלמביה שבמרכזו טקס חנוכה חגיגי ומרגש של יד-הזיכרון לקדושי זגלמביה במודיעין.
בטקס השתתפו כ- 2000 יוצאי זגלמביה, ביניהם מעל ל-200 אורחים מארצות שונות. במקום נערכה עצרת התייחדות ליהדות זגלמביה בנוכחות אנשי ציבור וקהל רב.
בשנת 1993 נפגשה משלחת של הארגון, בן טוב, סקורה, פדר וגרין עם ראשי ערים בחבל זגלמביה וסיכמה איתם על הנצחת האתרים היהודים בעיירות. כבר באותה שנה נחנכה אנדרטה בבנדין באתר בו ניצב בית הכנסת שנשרף.
הארגון שומר על קשר עם ראשי ערים באזור מגוריהם בפולין ויוצאות משלחות לביקור במקום ולבתי הקברות באזור זגלמביה.
בשנת 1994 נערך הסכם, שתוקפו ל- 50 שנה, עם קק"ל שנטלה על עצמה אחריות לאחזקת יד הזיכרון וסיוע בקיום העצרת השנתית ביום השואה
משנת 1997 הוחל בהוצאה לאור של "עלון זגלמביה", שמטרתו לשמר את הקשר בין אנשי הארגון בארץ לבין חברים בחו"ל. העלון יוצא לאור לקראת חגי תשרי ופסח.
מטרות הארגון
החל מיום 31 בדצמבר 1997 אושר "ארגון יוצאי קהילות זגלמביה בפולין" כעמותה הרשומה כחוק בישראל ומגישה מידי שנה דו"ח לרשם העמותות.
בארגון רשומים כ-1,500 חברים, הכוללים את בני הדור הראשון, השני והשלישי של יהודי זגלמביה.
הארגון פועל בתחומים רבים העוסקים בהנצחת העבר, בשימור הקשר ומצליח לרתום את הדור השני והשלישי לפעילויות הענפות והמתמשכות בארץ ובחו"ל.
הארגון מעודד ביקורים הדדיים בין אנשי זגלמביה בארץ ובעולם, מקיים קשר רציף ופעיל עם סניפיו בארה"ב, קנדה, אוסטרליה, צרפת, גרמניה ועוד.
להלן מובאות הפעילויות בהן עוסק הארגון:
הנצחה
הארגון הנציח ורואה לעצמו חובה להמשיך בהנצחת זכר יהדות זגלמביה והעברת מורשתה לדורות הבאים הן בארץ והן בחו"ל.
פעילות זו כוללת:
א. בית הקברות של נחלת יצחק - הוקמה מצבה ומתחתיה הוטמן אפר שהובא מאושוויץ ומזגלמביה. מצבה זו היוותה את אתר ההנצחה הראשון באזור ת"א, בו מתקיים מדי שנה טקס זיכרון.
ב. אתר ההנצחה יער קדושי זגלמביה בלב יער בן שמן , ליד מודיעין. המקום מהווה גלעד לזכר קהילות יהדות זגלמביה המפוארת שהושמדה בשואה.
האתר מרשים ביותר וכולל:
- יד זיכרון להנצחת הקורבנות ואנדרטת "זכור", הנראית למרחקים. לידה ממוקמות שש משואות לזכר קורבנות השואה ומשואה שביעית לתפארת מדינת ישראל.
- רחבה עם שמות הקהילות החרבות והסבר עליהן.
- מרתף להנצחת הנספים – שעל קירותיו חקוקים שמותיהם של אלפים מבין הקדושים שנרצחו .
- 10,000 עצים שניטעו לזכר הקרבנות. בין העצים הוקם אמפי תיאטרון פתוח המשמש לטקסי הזיכרון, כינוסים ואירועים.
- יד לזכר חללי "נצר אחרון" - חללי מערכות ישראל, שניצלו מהתופת, אולם נהרגו במערכות ישראל ואשר למשפחתם לא נותר שריד וזכר.
- אנדרטה לזכר ארבע בנות מזגלמביה, שנתלו באושוויץ עקב עזרתן למורדי הזונדרקומנדו באושוויץ בשנת 1944.
- אנדרטה לזכר המכתב האחרון מבנדין - שנכתב ב-13 ביולי 1943 על ידי חברי המחרת, נחתם על ידי נציגי תנועות הנוער ונשלח על ידי שליח מיוחד לארץ ישראל. במקום מתקיים מידי שנה, ביום השואה, טקס רב משתתפים של יוצאי זגלמביה לרבות הדור השני והשלישי. נוטלים בו חלק גם אנשי ציבור ואורחים מהארץ ומחו"ל.
ג. הנצחת זכר יהדות זגלמביה בפולין – אנו שוקדים שבתי הקברות בחבל זגלמביה ישופצו ויתוחזקו ועל הקמת אנדרטאות באתרים שהיו גטאות. מתוך קשרים שיצרנו עם הרשויות בזגלמביה אנו מוודאים שיוצבו לוחות קיר במקומות בהם היו מוסדות יהודיים מרכזיים כגון בתי כנסת, בתי ספר, בתי חולים ועוד.
ד. אחת לתקופה יוצאות משלחות של יוצאי זגלמביה ומשפחותיהם לעיירות בפולין, לביקור והנצחה של המסורת היהודית.
ה. קשר עם גופים ואנשים פרטיים העושים למען שימור מורשת היהדות באתרים ומקומות שונים כמו, ברמה צוקרמנה (Brama Cukermana), קפה ירושלים (Cafe Jerozolima) בבנדין.
פרסומים ועלון מידע
פעמיים בשנה מפרסם הארגון עיתון ובו מידע על פעילויות שהתקיימו במהלך התקופה, על הנעשה בין אנשי זגלמביה בארץ ובעולם, מידע שימושי וכן סיפורים אישיים של ניצולי השואה.
בנוסף, אנו עושים כל מאמץ להעברת מידע לחברינו ניצולי השואה בדבר למיצוי זכויותיהם וכיצד עליהם לנהוג לקבלתן.
אתר האינטרנט www.zaglembie.org
לארגון יש אתר אינטרנט, המשמש מאגר בלתי נדלה. אתר הארגון נמצא כרגע בתהליכי שדרוג. חלק מהאתר תורגם ונגיש לדוברי אנגלית. האתר גם הותאם לטלפונים חכמים (Smart Phones).
חלקים נבחרים של האתר תורגמו גם לשפה הפולנית.
כינוסים ואירועים
הארגון מקיים כל שנה ארבעה אירועים: מסיבת חנוכה, טקס ט"ו בשבט והרמת כוסית בשני ערבי חג: ראש השנה ופסח..
המפגשים אלה יוצרים חיבור בין-דורי, נוצר הווי משותף המביא אנשים לרצות לשמר את היחד, לחוש כמשפחה גדולה.
א. מסיבת חנוכה - החל משנות השישים אנו נוהגים להתכנס באחד מערבי החג, להדליק נרות וליהנות ממפגש חברתי מהנה.
ב. טקס ט"ו בשבט - התכנסות של חברי הארגון ומשפחותיהם לנטיעת עצים ביער קדושי זגלמביה בואך מודיעין. בשנים האחרונות אנו משתדלים על קרוב כל הדורות לפעילות, עם זאת שמים דגש שמפגש זה יפעיל וישלב במיוחד את בני הדור השלישי.
ג. ראש השנה ופסח – פעמיים בשנה מתקיים מפגש מסורתי המשלב בין מפגש חברתי, הרמת כוסית לכבוד החג ושילוב החברים במידע על פעילות הארגון במשך השנה ועל התוכניות העתידיות.
ד. הרצאות בנושא השואה והנצחתה לדורות הבאים – מתקיימים במועדון שלנו אחת לתקופה (קפה זגלמביה).
משרד - מועדון
המשרד ממוקם ברחוב פרישמן 23 בת"א ומשמש כמועדון למפגשים של חברי הארגון. מדי פעם נערכת בו הרצאות "קפה זגלמביה" של הדור השני והשלישי.
לוקט ונערך ע"י מנחם ליאור ז"ל
מנחם ליאור ז"ל, לשעבר יו"ר הארגון אברהם גרין, נשיא של כבוד ויו"ר הארגון לשעבר
קורות חיים של מנחם ליאור להלן קישור לסרט על "מר זגלמביה"
