כשאנוב
כשאנוב (Chrzanów)
1. רקע כללי
50°08' N, 19°24' E
כשאנוב (Chrzanów) היא עיירה בדרום פולין. בשנת 2002 חיו בה 40,880 תושבים. החל מ-1999 היא שייכת למחוז פולין קטן (בפולנית: Małopolska).
בתקופת מלחמת העולם השנייה השתייכה כשאנוב לגליציה. בין יוני 1940 למרץ 1941 הועברו חלק מיהודי אושווינצ'ים לכשאנוב, כדי לפנות מקום להקמתו של מחנה אושוויץ.
2. מאנציקלופדיה של השואה באדיבות "יד ושם"
חשנוב (Chrzanów)
מקום לפני המלחמה: עיר נפה במחוז קרקוב, פולין
מקום בזמן המלחמה: שלזיה עילית
בין מלחמות העולם חיו בחשנוב כ-6,300 יהודים – יותר ממחצית אוכלוסייתה. הם התפרנסו מתעשייה זעירה, בעיקר בענפי ההלבשה, ממלאכה וממסחר. לאחר מלחמת העולם הראשונה סייעו ליהודי העיר הג'וינט וקרנות אחרות. כמו כן פעלו בחשנוב בנק יהודי, קופת גמ"ח ואגודת אשראי וכן מוסדות צדקה וסעד מסורתיים אחרים. הילדים התחנכו בתלמוד תורה והבנות למדו בבית ספר של "בית יעקב" מיסודה של אגודת ישראל. סניף "תרבות" קיים שיעורי עברית, אגודה למוזיקה ומקהלה. בחשנוב פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות, הקימו קיבוצי הכשרה ציוניים, קיימו קורסים לעברית והחזיקו ספריות וחוגי דרמה, ופעלו בה גם הבונד וגם אגודת ישראל ותנועות הנוער והנשים שלה. בעיר פעלה גם אגודת הספורט הציונית "מכבי".
לחצו להמשך לאנציקלופדיה של הגטאות באתר "יד ושם"
3. באדיבות אתר "בית לוחמי גטאות"
העיר כשאנוב שוכנת בדרום מערב פולין, בגבול שלזיה. ראשיתו של היישוב היהודי בכשאנוב הייתה במאה השבע עשרה.
בתחילת המאה העשרים חיו בכשאנוב כ-5,500 יהודים, מחצית מכלל אוכלוסיית העיר.
עד מלחמת העולם הראשונה הייתה העיר תחת שלטון הקיסרות האוסטרו-הונגרית, והקהילה היהודית נהנתה משוויון אזרחי מלא. מחצית מנציגי מועצת העירייה היו יהודים. יהודי כשאנוב לקחו חלק פעיל בפיתוחה הכלכלי והתרבותי של העיר. בעיקר נודעה בכך משפחת לוונפלד, שעל שם בנה נקרא הרחוב הראשי בעיר "אליאה הנריקה".
מלחמת העולם הראשונה פגעה קשות בקהילת כשאנוב. משפחות שנמלטו מהמקום בתקופת המלחמה שבו כפליטים חסרי כול ורבים מהמצטרפים לצבא האוסטרו-הונגרי נהרגו או נפצעו.
לאחר המלחמה, עם חידוש השלטון הפולני, הייתה הקהילה במשבר חברתי וכלכלי נוסף להיותה נתונה לפרעות ולביזה מצד השכנים הפולנים.
הקהילה שוקמה בעזרת "ועד ההצלה" היהודי בקרקוב ובעזרת ה"ג'וינט". שוקמו מוסדות חינוך ותלמוד תורה, בתי כנסת וגמילות חסדים.
התפתחות תעשייה מודרנית בעיר עזרה לשיקום הכלכלי. עד לשואה פעלו בכשאנוב מגוון של ארגונים ציוניים, במסגרתם התנהלה פעילות תרבותית שכללה קורסים ללימוד עברית וחוגים שונים
לחצו להמשך לאתר "בית לוחמי הגטאות"
