טכס ביום השואה 2-5-2019
חמישי, 02 מאי 2019 16:00
דף זה מכיל מידע רב. לנוחיותכם הוספנו תוכן עניינים. לחיצה על שם הסעיף מביאה אותך לסעיף המתאים.
א. הזמנה לטכס
ב. נאומים
ג. מדליקי משואות
ד. מניחי זרים
ה. תמונות
ו. סרט וידיאו
--------------------------------------------------------------------------------------
א. הזמנה לטכס
הטכס נערך והוגש על ידי:
הגב' גל גרינברג
וערן פניני
ב. נאומים
דב פניני - יו"ר הארגון
בת חן בן-עמי סונין - נציגת הדור השלישי
אדם שידלובסקי (Adam Szydlowski) - מ-בנדין, פולין
פרופ' גדעון גרייף - הסטוריון וחוקר שואה
--------------------------------------------------------------------------------------
ג. מדליקי משואות
משואה ראשונה תועלה לזכר אל"ם (מיל') זאב לירון ז"ל.
אל"ם (מיל') זאב לירון ז"ל מראשוני טייסי חיל-האוויר, ניצל ממחנה ההשמדה אושוויץ, הפך לטייס קרב ומפקד הטייסת הראשונה של חיל האוויר ולאחר מכן עשה חיל כאיש מודיעין וכראש אגף המודיעין של חיל האוויר.
לירון נולד בעיר בנדין במחוז זגלמביה בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה. חבר בארגון הנוער הציוני , הצטרף בזמן המלחמה למחתרת היהודית הפעילה בגטו בנדין. למחנה ההשמדה אושוויץ הגיע כשהוא חמוש באקדח, העובדה שלא נתפס אז , היא שסימנה עבורו את האפשרות שינצל מהתופת. בפעם הראשונה שניסה לברוח מן המחנה, יחד עם אחיו הצעיר מנייק , וחברו , יוסל רוזנזאפט , הם נתפסו והושלכו אל בלוק 11, ממנו לא ציפו לחזור. בניסיון הבריחה השני מצעדת המוות לקראת סוף המלחמה הצליחו האחים להשתחרר ולהגיע חזרה לעיר בנדין. זאביק היה פעיל בארגון הבריחה וההעפלה מאיטליה לארץ ישראל .שם הציע לו מפקד ההגנה להשתתף בקורס טייס הראשון שיזם דוד בן גוריון , והתקיים באיטליה בהשתתפות פליטי שואה וצעירים מארץ ישראל.
במחצית נובמבר 1948 המריא מאיטליה במטוס תובלה של חיל האויר , והוא טייס נרגש שמגשים את חלומו לעלות כציוני לארץ ישראל. . .
במלחמת העצמאות שרת את המדינה כטייס פייפר , בהמשך הוכשר להיות טייס ספיטפייר קרבי ואז נבחר להיות מדריך בבית-הספר לטיסה ומפקד קורס הטייס המתקדם, בהמשך התקדם לתפקיד טייס ניסוי ואף הקים, הרכיב ופיקד על הצוות האווירובטי.
ב 1958 מינה מפקד חיל-האוויר דאז, האלוף עזר וייצמן ז"ל את זאב למפקד "אוויר 4", ענף המודיעין של חיל-האוויר . בתפקיד זה , החל לעבוד על התוכניות למלחמה עם מצרים. כך החל להירקם מבצע "מוקד", המבצע שפתח ולמעשה הכריע את מלחמת ששת הימים.
בהמשך השתתף לירון מטעם חיל האויר במבצע "יהלום", המבצע ההיסטורי של המוסד במהלכו נחת בישראל מוניר רדפא, טייס בכיר בחיל-האוויר העיראקי והביא עמו את מטוס ה"מיג-21".
לימים גויס לירון לשירות המוסד ושימש כראש שלוחת הארגון באירופה.
בזמן מלחמת יום כיפור, היה קצין התאום של חיל האויר לצידו של רפול ז"ל ובסיומה של המלחמה הקים ופיקד על מפקדת שיתוף פעולה חדשה בצה"ל בין כוחות האויר והקרקע
בתפקידו האחרון שרת את המדינה כנספח צה"ל בצילה ובאקוודור.
זאביק לירון נישא בחודש דצמבר 1957 לגינה לבית רום , ילידת הארץ מקבוץ נצר סרני. נולדו להם שלשה ילדים, דפנה, עידית ועומר – היום , משפחה רחבה, חמה ותומכת עם 8 נכדים ו – 6 נינים.
סיפורו של אל"ם (מיל') זאב לירון ז"ל כפי שהועלה גם בספר "מתהומות לשחקים" אודותיו, הנו סיפור חיים של דור ששרד את השואה בגבורה, של חיל האויר ושל מדינת ישראל שהוא כל כך אהב.
לירון אלדר, נכדו הבכור של זאביק לירון, אב לשלושה מנכדיו, ידליק את המשואה לזכרו.
משואה שניה תועלה לזכר דוד קליימן ז"ל
דוד קליימן נולד ב- 1918 בבנדין.
משסיים את לימודי ההנדסה בטכניקום בקטוביץ, הקים עם משפחתו את מפעל ‘מטאור’ לייצור מוצרי גינון. כשפרצה מלחמת העולם השניה מינו הגרמנים קומיסר לפיקוח על המפעל ואפשרו למשפחה לעבוד בו עד שנת 1942.
בשנת 1943 ניספו כל בני משפחתו של דוד ודוד נאלץ לקחת חלק בחיסול גטו בנדין ומשם נשלח לאושוויץ.
לאחר המלחמה הקים דוד מפעל ‘מטאור’ שני בזגלמביה ובשנת 1953 עלה לישראל.
בארץ הקים את מפעל ‘מטאור’ לייצור רשתות שונות לבנין וגידור. בחלוף השנים הצטרפו ילדיו, רינה ואבי, לניהול המפעל.
הרשתות שפותחו במפעל ‘מטאור’ מגינות כיום על הירקות והפרחים באזורי הגידול שלהם בערבה ובמערב הנגב. בזכות הרשתות תפוקת היבול גדלה ונחסכים מי השקיה. תודות לפיתוח הרשתות החלו אף במגזר הדתי לצרוך ירקות כשרים שנקראים ‘ירקות ללא תולעים’. בשנת 2003 קיבל המפעל את פרס החקלאות.
דוד קליימן נפטר ב- 15 ביולי 2015 והוא בן 97.
על קברו נכתב המשפט שכתב בספרו: ‘לא עברתי ליד החיים אלא חייתי אותם ממש’.
את המשואה מעלות בתו הגברת רינה קהאן ונכדתו אמילי.
רינה היא חברת הנהלה ומנהלת קשרי החוץ בארגון זגלמביה ואחראית להוצאת משלחות הארגון לפולין. רינה עומדת בראש עמותה המטפלת בבנות הזוג הצעירות ובחברות של חללי מערכות ישראל.
משואה שלישית תועלה לזכרו של נפתלי פדר ז"ל
נפתלי פדר ז״ל נולד בשנת 1920 בסוסנוביץ שבפולין. כשפרצה המלחמה, ברח מזרחה, לשטח הפולני שנכבש על ידי הרוסים וגוייס לצבא האדום. כל בני משפחתו, שנותרו מאחור, נרצחו באושוויץ.
לאחר המלחמה הקים וניהל בית ילדים לשארית הפלטה, שם הכיר את אשתו מרילה לבית מאירוביץ׳ שיחד עם הפסל דב חוף ז״ל, תכננו את אתר ההנצחה בו אנו נמצאים היום.
ב- 1949 עלה ארצה, גוייס לצה״ל והשתתף בקרב העקוב מדם בתל מוטילה.
בהמשך חייו מונה למזכיר מועצת פועלי נשר, שימש כגזבר עיריית ב"ש תחת ראש העיר דוד טוביהו, תרם להעלתם ארצה של עשרות עולים חדשים במהלך שליחות ציונית לברזיל, היה חבר בתנועת השלום העולמית וממבשרי המגעים עם אש״ף.
בשנת 1968 מונה למזכיר המדיני של מפ״ם. בהמשך נבחר מטעם מפ״ם לכנסת התשיעית ולכנסת העשירית שבה שימש כסגן יו״ר הכנסת.
בפרישתו היה חבר במועצת יד ושם ויו״ר הוצאת ספרים ביידיש ״ישראל בוך״. בשנת 2000 זכה בתואר ״יקיר תל אביב״ על פועלו לשימור שפת היידיש.
בספרו כתב: ״הייתי ציוני וסוציאליסט... בעולם זה, מול הרוע והכיעור שעמדתי בהם, מול היופי שראיתי צומח בו לעיניי, מול החלום המהפכני והתגשמותו – רכוש לא צברתי, אך נותרו לי בו האנשים שפגשתי. הם עושרי האמיתי שאגרתי״.
נפתלי פדר נפטר בשנת 2009 והוא בן 89.
מעלים את המשואה ילדיו, הגב' ורד נוף פדר ומר שי פדר.
משואה רביעית תועלה לזכרו של פרופ' יהושע פראוור ז"ל
פרופ' יהושע פראוור נולד בשנת 1917 בבנדין שבפולין, עלה לירושלים ב-1936 ולמד באוניברסיטה העברית בחוגים להיסטוריה כללית ולתולדות עם ישראל. בשנת 1947 הוענק לו תואר דוקטור. בהמשך התמנה לפרופ' להיסטוריה של ימי הביניים באוניברסיטה העברית, ואף מונה לדיקן הפקולטה למדעי הרוח.
פרופ' פראוור היה היסטוריון ישראלי חשוב, מגדולי חוקרי ממלכת ירושלים והצלבנים בארץ ישראל. היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ממקימי אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כיהן כיושב ראש הוועד המנהל של יד בן צבי, היה מראשי מכון ירושלים לחקר ישראל, ואף שימש כעורך הראשי של האנציקלופדיה העברית. ערך גם את ספר היישוב. ב1969 קיבל את פרס ישראל למדעי הרוח.
בשנת 1989 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים". שנה לאחר מכן הלך לעולמו, והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.
רחוב על שמו נקרא בשכונת רמות בירושלים.
את המשואה מעלה בנו, מר אהוד פראוור. אהוד שרת בצה"ל בחיל החינוך והגיע לדרגת אלוף משנה. ניהל את הגימנסיה העברית בירושלים ושימש עד לפרישתו משירות המדינה לפני חצי שנה, בתפקידים בכירים במסגרת משרד ראש הממשלה.
משואה חמישית תועלה לזכר יעקב צים ז"ל.
יעקב (קובה) צים ז"ל נולד ב – 1920 בעיר סוסנוביץ. כבר בילדותו נשלח לבית הספר לאומנויות בקרקוב והיה אחד משלושת היהודים היחידים במחזור.
עם תחילת הכיבוש הגרמני ניצל משילוח לעבודות כפייה בזכות כשרונו האמנותי ועבד כשרטט במרכז המשטרה. בהמשך נלקח כבן חסותו של נאצי צעיר שפתח עסק למכירת אריחים מקושטים. יעקב שכנע את מעסיקו להגדיל את הפעילות ובתוך זמן קצר צירף לעסקו של הנאצי, 120 צעירים וצעירות יהודיים, ובכך מנע את שליחתם למחנות הריכוז.
לאחר חיסול הגטו שהה יעקב במחנה העבודה אנאברג (Annaberg), משם הועבר למחנה הריכוז בלכהאמר ויחד עם אחיו, נתן, שרד את צעדת המוות לבוכנוואלד עד לשחרורו.
ב1945 עלה יעקב ארצה ומיד השתלב בלימודי האומנות בביה"ס בצלאל בירושלים. בסיומם פתח סטודיו לגרפיקה וזכה במוניטין בינלאומי של מעצב גרפי וצייר.
צים עיצב בארבעים שנותיה הראשונות של המדינה בולים, שטרות כסף, מטבעות, מדליות, וסמלים רבים.
מתוך חזון להעמיד דור של אמנים במדינה הצעירה עסק צים בחינוך לאומנות ובהקמת בתי ספר לאומנות ברחבי הארץ. על פועלו החינוכי קיבל את פרס משרד החינוך למפעל חיים.
בשנת 1990 יצא עם אחד מבניו למסע בפולין. את רשמיו העזים מהביקור העביר לבדי הציור. הציורים, שצוירו בשטף רגשותיו לאחר חזרתו מהמסע, הוצגו בתערוכת "מסע אל האוויר החלוד" במוזיאון יד ושם.
לצד הציורים, ממגירות זיכרונו וקינה על האובדן חיבר את הספר " שברים ואור" אשר תורגם גם לפולנית. בעקבות הספר, הופיע צים בתערוכת יחיד בפולין וסיפור מסעו "אל האוויר החלוד" הופק בשנת 2007 לסרט דוקומנטרי.
הווית חייו ויצירתו תועדו במדיות השונות בארץ ובעולם וסוכמו על ידו במילים "אני חי עם הצל ויוצר עם האור".
יעקב צים נפטר בשנת 2015 והוא בן 95.
את המשואה מעלה בנו, מר עמי צים.
משואה שישית תועלה ע"י מר דוד בארי.
דוד (דוידל'ה) בארי נולד בשנת 1953 ברמת גן, לאברהם ורבקה הנדלר ילידי העיר שצ'מישיץ בפולין. משמש כמנכ"ל עמותת אלעד – עמותה הפועלת לחיזוק הקשר היהודי אל ירושלים וביסוס נוכחות יהודית ותיירות בעיר דוד, בסילוואן ובאיזורים הסמוכים.
בעברו שירת בסיירת מטכ"ל ושימש כסגן מפקד יחידת דובדבן.
מעבר לשירותו הצבאי, למד ולימד בישיבת עטרת כוהנים בעיר העתיקה בירושלים ופעל לחידוש ההתיישבות היהודית בשכונת עיר דוד, בתחום הכפר סילוואן. את פעילותו עשה באמצעות עמותת אלע"ד שאותה הקים עוד בשנת 1986, ובראשה הוא עומד עד היום. במקביל שימש כמנהל פרויקטים של חברת עמידר.
מחבל פלסטיני שנשלח להתנקש בחייו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אך נרתע מרמת האבטחה, ניסה בשנת 2006 להתנקש בחייו של בארי כמטרה חלופית, אולם השב"כ תפסו מבעוד מועד.
בשנת 2017 זכה בפרס ישראל למפעל חיים. בנימוקיה להחלטה ציינה ועדת הפרס כי הפרס מוענק לדוד על תרומתו למדינה, בכינון המפעל היחיד שלו שהיה למפעל לאומי – עיר דוד. הפרס ניתן לו במלאת חמישים שנה לאיחוד העיר. הוא יזם, הקים, הוביל ומוביל את העשייה המבורכת שהפכה את עיר דוד לאתר מורשת, חינוך ותיירות לאומי ובינלאומי מן המעלה הראשונה. עיר דוד היא הגרעין ההיסטורי ממנו צמחה העיר ירושלים – לבו של העם היהודי ומוקדו של ספר הספרים.
משואת התקומה תועלה לזכר חיילי נצר אחרון
בחברה הישראלית נקשר מושג זה לניצולי השואה שהיו שריד אחרון למשפחתם שנספתה. ניצולים אלו עלו לישראל, בדרך כלל כמעפילים, התגייסו לצה"ל במסגרת גיוס חוץ לארץ, השתתפו בקרבות מלחמת השחרור ונפלו. בנפילתם, נכרת אותו נצר אחרון של המשפחה.
בזכות יוזמתו של יהודה שטרנפלד, שמשפחתו הושמדה כולה בשואה, החל פרויקט מחקר לאיסוף מידע על ניצולי השואה, שרידים אחרונים למשפחותיהם, שנפלו במערכות ישראל. עשרות בתי ספר בכל רחבי הארץ התנדבו לפרויקט. במחקר התגלו קרובי משפחה לרבים מאלו שנחשבו כנופלים שלא נותר להם קרוב.
את משואת התקומה משיא סא"ל יואב סויסה, מג"ד בבה"ד 1 אשר מלווה את האתר מזה כ-4 שנים, מגיע עם קבוצות חיילים מבית הספר לקצינים ומכיר בחשיבות יצירת הקשר של קציני העתיד, עם עברו של עם ישראל בכלל ואנשי זגלמביה בפרט, תוך כדי עמידה על חשיבות המצווה: זכור ואל תשכח!
--------------------------------------------------------------------------------------
ג. מניחי זרים
- פרופסור גדעון גרייף ,
- יו"ר הארגון דב פניני,
- אדם שידלובסקי,
- שלמה פסי סגן ראש עירית מודיעין,
- מפקד בסיס תובלה סא"ל אלכס וגנר,
- נעמי ואנדרה אלטהולץ,
- יצחק טורנר (דור 1),
- חדוה גיל (דור 1),
- יעקב טאוזביץ (דור1) ,
- נציג קק"ל משה פינטו
--------------------------------------------------------------------------------------
ד. תמונות
להלן קישור לגלריית תמונות
בנוסף לצלם שהוזמן על ידי הארגון, גם הצלם בני לפיד צילם 1200 תמונתו.להלןן קישור לאתר בו מאוחנות התמונות האלו
תמונות שצילם בני לפיד
--------------------------------------------------------------------------------------
ה. סרט וידיאו
להלן קישור לסרט:
סרט שצולם במהלך הטכס
פורסם בקטגורית: ארכיון האירועים