מסע שורשים לזגלמביה 2016 - בית היתומים היהודי בבנדין
שלישי, 05 יולי 2016 00:00
בנדין, פולין
ערכה: יעל רגב
בית היתומים היהודי שימש מקור גאווה ליהודי העיר. בשנת 1928 תרמה משפחת גרונשטיין להקמתו והוא נחנך בשנת 1932. בהמשך תוחזק ע"י משפחות רבות של תורמים בעלי אמצעים, שלא הסתפקו בתרומה אלא היו פעילים ומעורבים גם במסגרת החינוכית של בית היתומים, ביקרו את הילדים פעם בשבוע כשהם מביאים ארוחת ערב לילדים, עזרו להם בהכנת שיעורי בית ואף שרו איתם. היו ביניהם כאלה שארחו בביתם ילדים מבית היתומים בשבתות.
בית היתומים פעל על פי עקרונות חינוכיים שהתווה יאנוש קורצ'אק. מושגים כמו צדק חברתי, ניהול שיתופי וטיפוח מנהיגות לעתיד היו נר לרגלי מנהליו. הילדים קבעו את החוקים ואת הכללים על פיהם התנהל הבית וכל השוהים בו: תלמידים ומדריכים היו חייבים לציית לחוקים אלה. פרוש הדבר היה שאחריות רבה הוטלה על הילדים החוסים, ואפילו את המדריכים אפשרו להם לבחור. השיטה בה פעל המקום הייתה חינוכית. היחס לילדים היה מקבל ולא פוגעני או אלים. הייתה ענישה, והעונש הקשה ביותר היה שמנהל המוסד לא דיבר עם התלמיד פרק זמן מסוים. הדבר עודד את הילדים להתייחס למקום כבית והם אף בצעו תפקידים רבים בהתנדבות: עבודה במטבח, שטיפת רצפות ועוד...
מתחילת המלחמה החזיקה הקהילה את בית היתומים ששמש גם כבית תמחוי. כל תושב בנדין שנזקק או רצה יכול היה לקבל כאן לחם ומרק חם פעם אחת ביום. בית היתומים שימש גם כמקום בו רוכזו אנשים לפני שליחתם לאושוויץ.
סופו של בית היתומים: בגירוש של יוני 1942 נשלחו כל השוהים בו להשמדה באושוויץ יחד עם חלק מתושבי העיר.
בית היתומים היהודי שימש מקור גאווה ליהודי העיר. בשנת 1928 תרמה משפחת גרונשטיין להקמתו והוא נחנך בשנת 1932. בהמשך תוחזק ע"י משפחות רבות של תורמים בעלי אמצעים, שלא הסתפקו בתרומה אלא היו פעילים ומעורבים גם במסגרת החינוכית של בית היתומים, ביקרו את הילדים פעם בשבוע כשהם מביאים ארוחת ערב לילדים, עזרו להם בהכנת שיעורי בית ואף שרו איתם. היו ביניהם כאלה שארחו בביתם ילדים מבית היתומים בשבתות.
בית היתומים פעל על פי עקרונות חינוכיים שהתווה יאנוש קורצ'אק. מושגים כמו צדק חברתי, ניהול שיתופי וטיפוח מנהיגות לעתיד היו נר לרגלי מנהליו. הילדים קבעו את החוקים ואת הכללים על פיהם התנהל הבית וכל השוהים בו: תלמידים ומדריכים היו חייבים לציית לחוקים אלה. פרוש הדבר היה שאחריות רבה הוטלה על הילדים החוסים, ואפילו את המדריכים אפשרו להם לבחור. השיטה בה פעל המקום הייתה חינוכית. היחס לילדים היה מקבל ולא פוגעני או אלים. הייתה ענישה, והעונש הקשה ביותר היה שמנהל המוסד לא דיבר עם התלמיד פרק זמן מסוים. הדבר עודד את הילדים להתייחס למקום כבית והם אף בצעו תפקידים רבים בהתנדבות: עבודה במטבח, שטיפת רצפות ועוד...
מתחילת המלחמה החזיקה הקהילה את בית היתומים ששמש גם כבית תמחוי. כל תושב בנדין שנזקק או רצה יכול היה לקבל כאן לחם ומרק חם פעם אחת ביום. בית היתומים שימש גם כמקום בו רוכזו אנשים לפני שליחתם לאושוויץ.
סופו של בית היתומים: בגירוש של יוני 1942 נשלחו כל השוהים בו להשמדה באושוויץ יחד עם חלק מתושבי העיר.
פורסם בקטגורית: מסע שורשים לזגלמביה - דפי הסבר
