מסע שורשים לזגלמביה 2016 - הבונקר - פעולת ההתנגדות של חברי "דרור"
שלישי, 05 יולי 2016 00:00
בנדין, פולין
הבונקר - פעולת ההתנגדות של חברי "דרור"
ערכה: יעל רגב
ההתנגדות בבנדין
תנועות הנוער בבנדין היו פעילות והשפיעו רבות. במהלך כל תקופת הגטו המשיכו חברי תנועות הנוער את פעילותם. בתחילה עסקו בעיקר בחינוך, את רוב הזמן הקדישו לחינוך חקלאי ואף הקימו חוות הכשרה במקום.
בין מנהיגי תנועות הנוער בלטה פרומקה פלוטניצקה שהגיעה מוורשה בדצמבר 1942. כמי שעברה את כל מדורי הגיהינום של ביאליסטוק, וילנה, לבוב ורשה וראתה האימה שזורעים הנאצים - לקחה על עצמה ללכת מעיר לעיר ומקהילה לקהילה ולהזהיר את היהודים מהזוועות בהן חזתה ומפני האסון הקרב לבוא עליהם. היא ניסתה לעורר את שומעיה לא ללכת אל מותם ללא קרב, להתגונן. להלחם.
עמה היו צבי ברנדס, הרשל שפרינגר, ברוך גפטק, שלמה לרנר ועזריאל (יוּזֵק ) קוֹז'וּך.
לאחר השילוח הראשון, משראו חברי תנועות הנוער את מה שמעוללים הגרמנים ואת שיתוף הפעולה של היודנראט עמם, החליטו להתנגד למַרוּת היודנראט ועברו לפעול במחתרת. הם התמקדו בניסיונות לחבור למחתרת הפולנית ולהשיג נשק, הזהירו את התושבים מהאסון המתקרב, ניסו להבריח תושבים אל מעבר לגבול בעזרת דרכונים מזויפים וארגנו התנגדות מזוינת.
חיזוק לעשייתם קבלו ביוני 1942, כאשר הגיע מרדכי אנילביץ לחווה בבנדין וכינס את נציגי השומר הצעיר, גורדוניה, דרור ונציגי פועלי ציון. הוא סקר בפניהם את ההתארגנות בוורשה בביאליסטוק ובוילנה, ודרש שההתקוממות תהיה בכל המקומות באותו עיתוי שיקבע ע"י המפקדה בוורשה. הוא שהה בבנדין שבועיים בסופם התאחדו כל הארגונים והוקם ארגון "לקרב". אריה לִיוֶר מגורדוניה הועמד בראש הארגון.
השלב האחרון בהכנה למרד היה שלב ההתגוננות ומציאת מסתור בבונקרים.
ב- 1.8.43, החל החיסול הסופי של בנדין. למחתרת החלוצית היו חמישה בונקרים, שנים לדרור, שנים לגורדוניה, ואחד לשומר הצעיר. בזמן האקציה היו ערוכים רק להתגוננות עצמית.
על נפילת אחד הבונקרים בקטע הבא:
"שכבנו חבויים בבונקר על עליית הגג. דרך החורים אשר בקירות ראינו והנה המשטרה הגרמנית מתקרבת לבית אשר ממול לנו. ברגע בו פתחו את השער והשמיעו את צרחתם 'יודען הראוס!' הסתערה עליהם קבוצה בת 30 יהודים, מזויינים במקלות, אבנים וסכינים. הקרב בין הקבוצה היהודית והאויב שעלה במספרו ובנשקו לא נמשך זמן רב. לאחר מחצית השעה נפלו כל היהודים עד האחרון בהם.... ".
(הרשל וונדרסמן – עלון זגלמביה 13)
עיקר הנשק היה בבונקר בקמיונקה שבו שהו מנהיגי דרור. כל שבעת מנהיגי התנועה, בראשות פרומקה, שהו בבונקר זה. כיוון שהופתעו מעוצמת האקציה, לא הספיקו להעביר את הנשק לשאר הבונקרים. ההתגוננות העיקשת ביותר היתה בבונקר זה, אך למרבה הצער איש מבין השבעה לא נותר בחיים.
נפילת הבונקר: להלן ציטוט מִתּוֹךְ סּפְרָה שֶל רֶנְיָה קוּקֵלְקָה עַל נְפִילָתוֹ שֶל בּוּנְקֶר הַלוֹחֲמִים בְּבֶּנְדִין, המתאר מה קרה כאן לפני 73 שנים, ב-3 ביולי 1943:
"... הָיָה יֹום קַיִץ בָּהִיר שֶל יוּלִי 1943. הַגֶסְטָאפּוֹ הֵקִיפוּ בְּמַפְתִיעַ אֶת גֶטוֹ בֶּנְדִין. הַהֲשְמָדָה וְהַגֵירוּש הֵחֵלוּ! פְרוּמְקָה וְשִשָה חֲבֵרִים שֶהָיוּ עִמָה בְּאֶחָד מִחֲדְרֵי הַקִיבּוּץ, תָּפְסוּ אֶת נִשְקָם וְרָצוּ לַבּוּנְקֶר. הַהֲתְקָפָה הַפִּתְאוֹמִית שֶל הַגֶסְטָאפּוֹ סִיכְּלָה אֶת תָּכְנִית הַהֲגָנָה: לֹא הִסְפִּיקוּ לָבוֹא בְּמַגָע עִם הַחֲבֵרִים בבונקרים האחרים, אוּלָם רוּחַ הַמְגִינִים לֹא נָפְלָה עֲלֵיהֶם. שִבְעָה חֲבֵרִים הֵמָה בַּבּוּנְקֶר וְלָהֶם אֶקְדָחִים וְתַּחְמוֹשֶת, - עַד צֵאת נִשְמָתָם יִילָחֲמוּ עַל חֵירוּתּם.
פתאום נשמע קול צעדים. ברוך גאפטק שהופקד על המשמר, ניתר ממקומו ואחריו פרומקה. גרמנים מתקרבים! כבר שומעים קול דיבורם. הם גילו את מקום המחבוא! יש לפתוח באש! ברוך יורה ואחריו יורה גם פרומקה. שני אנשי ה - ס.ס. מתבוססים בדמם. האחד נהרג מיד, והשני נפצע קשה והרים קול זעקה. כנופיית גסטאפו עטה אל הבונקר. אך החברים החליטו לא להיכנע. מטר יריות ניתך מכל צד. הגרמנים זורקים פצצות תבערה אל המרתף ולהבות אש מתלקחות ועולות. הבונקר בוער על מגיניו. היריות פוסקות. הגרמנים קוראים למכבי האש ומציפים את הבונקר במים. האש כבתה, על הקרקע המפויחת מוטלות הגופות השרופות למחצה ומתפתלות ביסורים. פרומקה מכווצת בכף ידה את האקדוח, מרימה בשארית כוחה את ראשה. עוד רוח חיים בה. היא רוצה להגיד משהו. וידה אינה מרפה מן האקדוח - - מיד קופץ גרמני אחד ורומסה במגפיו. הוא מבקש להוציא את האקדוח מאגרופה המכווץ...
זמן רב התעללו הגרמנים בגופות הגיבורים. לבסוף נקבו את הגוויות בכדוריהם וציוו על אנשי המליציה היהודית להעלות את השרידים החרוכים למשאית משא.
לבסוף הכל נדם.
כך תם פרק של התקוממות בבנדין.
לאחר מלחמת העולם השנייה חזרו חברי תנועת דרור לבונקר "המכבסה" וקבעו במקום לוח זיכרון להנצחת הלוחמים והמחתרת בבנדין.
ערכה: יעל רגב
ההתנגדות בבנדין
תנועות הנוער בבנדין היו פעילות והשפיעו רבות. במהלך כל תקופת הגטו המשיכו חברי תנועות הנוער את פעילותם. בתחילה עסקו בעיקר בחינוך, את רוב הזמן הקדישו לחינוך חקלאי ואף הקימו חוות הכשרה במקום.
בין מנהיגי תנועות הנוער בלטה פרומקה פלוטניצקה שהגיעה מוורשה בדצמבר 1942. כמי שעברה את כל מדורי הגיהינום של ביאליסטוק, וילנה, לבוב ורשה וראתה האימה שזורעים הנאצים - לקחה על עצמה ללכת מעיר לעיר ומקהילה לקהילה ולהזהיר את היהודים מהזוועות בהן חזתה ומפני האסון הקרב לבוא עליהם. היא ניסתה לעורר את שומעיה לא ללכת אל מותם ללא קרב, להתגונן. להלחם.
עמה היו צבי ברנדס, הרשל שפרינגר, ברוך גפטק, שלמה לרנר ועזריאל (יוּזֵק ) קוֹז'וּך.
לאחר השילוח הראשון, משראו חברי תנועות הנוער את מה שמעוללים הגרמנים ואת שיתוף הפעולה של היודנראט עמם, החליטו להתנגד למַרוּת היודנראט ועברו לפעול במחתרת. הם התמקדו בניסיונות לחבור למחתרת הפולנית ולהשיג נשק, הזהירו את התושבים מהאסון המתקרב, ניסו להבריח תושבים אל מעבר לגבול בעזרת דרכונים מזויפים וארגנו התנגדות מזוינת.
חיזוק לעשייתם קבלו ביוני 1942, כאשר הגיע מרדכי אנילביץ לחווה בבנדין וכינס את נציגי השומר הצעיר, גורדוניה, דרור ונציגי פועלי ציון. הוא סקר בפניהם את ההתארגנות בוורשה בביאליסטוק ובוילנה, ודרש שההתקוממות תהיה בכל המקומות באותו עיתוי שיקבע ע"י המפקדה בוורשה. הוא שהה בבנדין שבועיים בסופם התאחדו כל הארגונים והוקם ארגון "לקרב". אריה לִיוֶר מגורדוניה הועמד בראש הארגון.
השלב האחרון בהכנה למרד היה שלב ההתגוננות ומציאת מסתור בבונקרים.
ב- 1.8.43, החל החיסול הסופי של בנדין. למחתרת החלוצית היו חמישה בונקרים, שנים לדרור, שנים לגורדוניה, ואחד לשומר הצעיר. בזמן האקציה היו ערוכים רק להתגוננות עצמית.
על נפילת אחד הבונקרים בקטע הבא:
"שכבנו חבויים בבונקר על עליית הגג. דרך החורים אשר בקירות ראינו והנה המשטרה הגרמנית מתקרבת לבית אשר ממול לנו. ברגע בו פתחו את השער והשמיעו את צרחתם 'יודען הראוס!' הסתערה עליהם קבוצה בת 30 יהודים, מזויינים במקלות, אבנים וסכינים. הקרב בין הקבוצה היהודית והאויב שעלה במספרו ובנשקו לא נמשך זמן רב. לאחר מחצית השעה נפלו כל היהודים עד האחרון בהם.... ".
(הרשל וונדרסמן – עלון זגלמביה 13)
עיקר הנשק היה בבונקר בקמיונקה שבו שהו מנהיגי דרור. כל שבעת מנהיגי התנועה, בראשות פרומקה, שהו בבונקר זה. כיוון שהופתעו מעוצמת האקציה, לא הספיקו להעביר את הנשק לשאר הבונקרים. ההתגוננות העיקשת ביותר היתה בבונקר זה, אך למרבה הצער איש מבין השבעה לא נותר בחיים.
נפילת הבונקר: להלן ציטוט מִתּוֹךְ סּפְרָה שֶל רֶנְיָה קוּקֵלְקָה עַל נְפִילָתוֹ שֶל בּוּנְקֶר הַלוֹחֲמִים בְּבֶּנְדִין, המתאר מה קרה כאן לפני 73 שנים, ב-3 ביולי 1943:
"... הָיָה יֹום קַיִץ בָּהִיר שֶל יוּלִי 1943. הַגֶסְטָאפּוֹ הֵקִיפוּ בְּמַפְתִיעַ אֶת גֶטוֹ בֶּנְדִין. הַהֲשְמָדָה וְהַגֵירוּש הֵחֵלוּ! פְרוּמְקָה וְשִשָה חֲבֵרִים שֶהָיוּ עִמָה בְּאֶחָד מִחֲדְרֵי הַקִיבּוּץ, תָּפְסוּ אֶת נִשְקָם וְרָצוּ לַבּוּנְקֶר. הַהֲתְקָפָה הַפִּתְאוֹמִית שֶל הַגֶסְטָאפּוֹ סִיכְּלָה אֶת תָּכְנִית הַהֲגָנָה: לֹא הִסְפִּיקוּ לָבוֹא בְּמַגָע עִם הַחֲבֵרִים בבונקרים האחרים, אוּלָם רוּחַ הַמְגִינִים לֹא נָפְלָה עֲלֵיהֶם. שִבְעָה חֲבֵרִים הֵמָה בַּבּוּנְקֶר וְלָהֶם אֶקְדָחִים וְתַּחְמוֹשֶת, - עַד צֵאת נִשְמָתָם יִילָחֲמוּ עַל חֵירוּתּם.
פתאום נשמע קול צעדים. ברוך גאפטק שהופקד על המשמר, ניתר ממקומו ואחריו פרומקה. גרמנים מתקרבים! כבר שומעים קול דיבורם. הם גילו את מקום המחבוא! יש לפתוח באש! ברוך יורה ואחריו יורה גם פרומקה. שני אנשי ה - ס.ס. מתבוססים בדמם. האחד נהרג מיד, והשני נפצע קשה והרים קול זעקה. כנופיית גסטאפו עטה אל הבונקר. אך החברים החליטו לא להיכנע. מטר יריות ניתך מכל צד. הגרמנים זורקים פצצות תבערה אל המרתף ולהבות אש מתלקחות ועולות. הבונקר בוער על מגיניו. היריות פוסקות. הגרמנים קוראים למכבי האש ומציפים את הבונקר במים. האש כבתה, על הקרקע המפויחת מוטלות הגופות השרופות למחצה ומתפתלות ביסורים. פרומקה מכווצת בכף ידה את האקדוח, מרימה בשארית כוחה את ראשה. עוד רוח חיים בה. היא רוצה להגיד משהו. וידה אינה מרפה מן האקדוח - - מיד קופץ גרמני אחד ורומסה במגפיו. הוא מבקש להוציא את האקדוח מאגרופה המכווץ...
זמן רב התעללו הגרמנים בגופות הגיבורים. לבסוף נקבו את הגוויות בכדוריהם וציוו על אנשי המליציה היהודית להעלות את השרידים החרוכים למשאית משא.
לבסוף הכל נדם.
כך תם פרק של התקוממות בבנדין.
לאחר מלחמת העולם השנייה חזרו חברי תנועת דרור לבונקר "המכבסה" וקבעו במקום לוח זיכרון להנצחת הלוחמים והמחתרת בבנדין.
פורסם בקטגורית: מסע שורשים לזגלמביה - דפי הסבר
