מסע שורשים לזגלמביה 2016 - דומברובה גורניצ'ה (Dąbrowa Górnicza)
ערכו: רחל בבס ויעל רגב
העיר דומברובה גורניצ'ה שוכנת על גדות הנהר פשמשה, שנחשב בזגלמביה לנהר ראשי וארוך ביותר.
העיר עשירה במחצבי פחם והייתה אחד מאזורי החרושת בפולין, עיר שחורה שקירותיה היו קירות אדומים.
דומברובה – אחו. יער- אלונים מלא עצים ומכוסה עלים. גורניצ'ה – כרייה. בדומברובה ישבה הקהילה היהודית גורניטצבה, שגדלה מהכפר הקטן דומברובה, ששכן תוך מרחב יערי והתפתחה בזכות מכרות היהלומים השחורים במעבה אדמתה, שמשכו לכאן מחפשי פרנסה רבים.
מכרה הפחם הראשון נפתח כאן בשנת 1796 וסביבו התפתחה העיר. בהמשך נפתחו מכרות פחם נוספים והחל מ-1870 החלה נהירה לאזור.
היהודים הראשונים הגיעו לדומברובה מבנדין בשנת 1828 כאשר הותר ליהודים לעבוד במכרות. עם ההתפתחות התעשייתית גדל גם מספר היהודים במקום ומשנת 1864 ניכרת עליה במספר היהודים המגיעים לכאן. בין המשפחות היהודיות המגיעות לדומברובה בתקופה זו ידועה משפחת רכניץ, שלקחה חלק פעיל בחיי היהודים, ניהלה עסקי כרייה, ובניה הנריך ושמואל עסקו במסחר פחם ועברו לחכירת מכרה.
במשך שנים רבות היתה דומברובה סמוכה למוסדות היהודיים של קהילת בנדין. בשנת 1908 פנו יהודי דומברובה וישובים נוספים לשר הפלך בתביעה להפרידם מקהילת בנדין ולהתיר להם לייסד קהילה עצמאית. תביעתם, נדחתה ורק ב- 9 בספטמבר 1910 באה הסכמת השר לתביעתם.
רוב יהודי דומברובה היו חסידים שהשתייכו לחצרות רדומסק, קרימולוב, אלכסנדר וגור. ב- 1911 ניתקו מבנדין והקימו ועד קהילה עצמאי. בשנת 1912 החלה בניית בית הכנסת ברחוב מייסקה, שהסתיימה רק בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1929 הוקם בית קברות יהודי במקום. היהודים הקימו מוסדות קהילתיים והשתלבו בחיי העיר ובנייתה.
בין מלחמות העולם ישבו בדומברובה גורניצ'ה כ- 5,500 יהודים והיו כשביעית מאוכלוסייתה. רובם התפרנסו מענף ההלבשה ומענף המזון והיו בהם גם נפחים. בעיר היו ארבעה בנקים בבעלות יהודים וכן אגודת סוחרים יהודים. בעיר פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות, אגודת ישראל והבונד, ובין היתר היה בה בית ספר של רשת יבנה.
עם תחילת מלחמת העולם השנייה הוקם בה גטו גדול עם יותר מ- 20,000 יהודים, שכלל בין השאר יהודים שגורשו מאוסטריה, מצ'כוסלובקיה ומשלזיה.
ב-3 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את העיר והחלו לחטוף גברים יהודים לעבודת כפייה או למאסר.
ב-12 באוגוסט 1942 התקיימה בגטו אקציה על ידי הגסטפו. כמחצית מ- 3,000 היהודים שהתייצבו לסלקציה גורשו למחרת לגטו בנדין, ומשם גורשו ב-17 באוגוסט לאושוויץ.
בסתיו 1942 הועברו כ- 650 יהודים מהגטו למחנה העבודה סְקַרְזִ'יסְקוֹ-קָמְיֶינָה (בפולנית: Skarżysko-Kamienna).
אחרוני היהודים בדומברובה גורניצ'ה – כ-1,000 בני אדם – גורשו לגטו שרודולה (Srodula) בסוסנוביץ ביולי 1943. רובם גורשו משם לאושוויץ עם יהודי סוסנוביץ, ומיעוטם הועברו למחנות עבודה.
**********************************************************
"כיצד זכתה קהילת דומברובה לבית קברות משלה"
להלן הסיפור מתוך "ספר קהילת יהודי דומברובה גורניצ'ה וחורבנה", דף 108:
* להלן קישור ל- "ספר קהילת יהודי דומברובה גורניצ'ה וחורבנה" בספריה של ניו יורק
להלן גלריית תמונות: