מסע שורשים לזגלמביה 2016 - סלבקוב (Sławków)
ערכה: יעל רגב
סלבקוב היתה עיירה קטנה ותוססת של יהודים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בסלבקוב כ- 650 יהודים, שהיוו כשישית אוכלוסייתה. הם גרו בעיקר באזור כיכר העיר וסביבתה.
יהודי סלבקוב התפרנסו מתעשייה זעירה, בעיקר בענף ההלבשה, וממסחר זעיר, וכמה מהם היו פועלים במפעל הברזל המקומי.
בעיירה פעלו סניפים של מפלגות ציוניות והיה בה גם קיבוץ הכשרה, "קיבוץ עובדיה" וששימש להכשרת חניכי בני עקיבא לקראת העליה ארצה. מכאן יצאו מקימי כפר עציון וטירת צבי. כמו-כן היה בה סניף של אגודת ישראל.
בתחילת ספטמבר 1939, עם תחילת המלחמה, כבשו הגרמנים את סלבקוב. לאחר ימים מספר, ב- 3 בספטמבר, ניסתה קבוצה של 98 יהודי מסלבקוב, בנדין והסביבה להימלט מזרחה לאזור הכיבוש הסובייטי. אנשי הקבוצה הגיעו לגשר על נהר פז'משה בסלקוב בניסיון לחצות אותו.
הגרמנים, שהקדימו אותם, פוצצו את הגשר על האנשים ורובם נהרגו. כ-31 מהם, שניסו לעבור על שברי הגשר ההרוס, נהרגו על ידי צלפים גרמנים או הוטבעו במימיו.
הגופות נקברו זמנית בזירת הקטל, עד שהשלטונות הגרמניים התירו את הוצאתן וקבורתן בבית הקברות היהודי של סלבקוב.
ימים מעטים אחר-כך הטיל מושל העיר הגרמני על היהודים סכום כופר גבוה ונלקחו בני ערובה כדי להבטיח את התשלום.
טקס גילוי האנדרטה לזכר עשרות ההרוגים שניסו לצלוח את הנהר, ביניהם רבים מבנדין, היה ב -27 באוגוסט, 1996. בטקס השתתפו נציגי ארגון זגלמביה בראשות היו"ר אריה בן טוב ונציגי רשויות העיר.