צ'לדז' – מצבה לזכר קדושיה
מאת : אברהם גרין
יהדות צ'לדז' לפני מלחמת העולם השניה, היוותה רק אחוז קטן של האוכלוסיה ומנתה כמה מאות משפחות.
בשנתיים האחרונות שלפני המלחמה נוספו כמה עשרות משפחות יהודיות לאחר שרבים מבין היהודים הפולנים שגורשו מגרמניה (יהודי זבונשין) התיישבו בצ'לדז'. פרנסת יהודי צ'לדז' היתה מבוססת בעיקר על מסחר ומלאכה.כמעט כל חנויות המכולת (קמעונאות וסיטונאות), המאפיות, חנויות הבדים והגלנטריה היו מרוכזים בידי היהודים. כך היו היהודים בעלי המלאכה הכמעט בלעדיים בחייטות, סנדלרות,פחחות וכו'.
היהודים שמשו כספקים עיקריים למכרות הפחם, לפועלי המכרות, לתושבי העיר ואף כרוכלים בכפרי שלזיה הסמוכים.
כן נמצאו הרבה מבתי העיר בבעלות יהודית.
כאמור העיר היתה מפוזרת על שטח גדול אולם היהודים התרכזו בעיקר במרכז העיר (ביטומסקה, מילוביצקה, רינק, ינגרודה, בנדזינסקה ועוד) כשהם גרים בשכנות לתושביה הפולנים של העיר.מספר אזורים מרוחקים היו כמעט בלתי מיושבים על ידי יהודים (סטורניה, שפיטלנה ועוד) לעומת זאת היו הרבה בתים שהיו מיושבים רק על ידי יהודים..
יהדות צ'לדז' היתה בעיקרה דתית ואף חסידית.
החיים הציבוריים התרכזו מסביב לבית הכנסת (בית מדרש) והשטיבליך של גור בבית ר' מנדל ביזיקובסקי, רדומסק בבית ר' מנלה מנדלבוים וולברום בבית ר' בית נחמיה שטרוכליץ והשטיבל בבית ר' בנימין ברמן.בבית הכנסת ובשטיבליך לא רק ישבו והרביצו תורה והמגידים דרשו בענייני דיומא, אלא ביו כתליהם קוימו אספות ארגוניות, התנהלו ויכוחים פוליטיים ולעיתים אף אישיים. מוסדות אלו נמצאו "בשליטת" פרנסים וגבאים, שכמעט ולא התחלפו ואף התכבדו ברוב הכיבודים. בראש המוסדות בשנים האחרונות לפני המלחמה אנו מוצאים – בשטיבל דגור את משפחת קליינר הענפה בראשות ר' שמואל קליינר המכונה "טרוצקי". שטיבל זה היה המאורגן ביותר ועל כן משך אליו את מיטב הנוער החסידי ומשם יצאו גם רוב בעלי התפילה הצעירים.
בראש השטיבל דוולברום עמדו ר' אהרון גלברד ור' אליעזר רושניק, בראש השטיבל דרדומסק אנו מוצאים את ר' בר שווייצר ושלמה גוטשטיין ובראש השטיבל אצל ר' בנימין ברמן עומד ר' בנימין עצמו. בראש בית הכנסת עומדת הנהלה של נכבדים ומקובלים בעיר וביניהם הרב ר' אליעזר ליפמן לוונטהל, ר' חיים שווייצר, ר' בריש היידה, ר' יעקוב גלברד, ר' שאול שוורצבום, ר' נחמיה שטרוכליץ, ר' חיים וויינברג ועוד, אליהם יש להוסיף את הגבאים הותיקים ר' לייבל קאוואן ור' פנחס שלום ליפל.י
ש גם בבית הכנסת אופוזיציה קבועה מורכבת בעיקר מהרביזיוניסטים כשבראשם עומדים אפרים קליינמן, ישראל איסר רויכר, האחים פינקוס (שאחר כל הגרו לשלזיה), האחים כהן ועוד.
אם המדובר בבית הכנסת חלילה לי מלשכוח את ר' מנלה מנדלבאום שעל אף שלאחרונה התפלל בשטיבל דרדומסק היה בין התורמים העיקריים לאחזקה ושיפוץ בית הכנסת ואף חידש וצבע את הקיר הצפוני שנפגם.המשמשים בקודש גם הם כמעט ואינם מתחלפים ובראשם מוה"ר הרב לוונטהל, השוחטים ר' גליקסמן ולויט ושמש ביהכנ"ס הותיק ר' מאריל.
כבעלי מוסף קבועים בימים הנוראים משמשים ר' משה לייב פסקה (בביהכנ"ס), ר' ליפא פישמן (גור), בנימין ברמן (רדומסק), ודומני שר' משה וולף שפיר(וולברום).
כבעל קורא קבוע בביהכנ"ס משמש ר' משה לייב פסקה וכבעל תוקע ר' יעקב היידה. לתפילת שחרית לביהכנ"ס מוזמנים בעלי תפילה מהשטיבליך וביניהם משה וולף שפיר, בר שווייצר, הרש לייב פרגריכט, פייוול גולדפריינד, (שאף תקע בשופר לאחר פטירת חותנו ר' יעקב היידה), חיים מרדכי קליינר ושלמה גוטשטיין.
גם בעליות לתורה יש מעין "חזקה" ואכן ביית הכנסת (אני התפללתי בבית הכנסת) מתכבדים בעליות העיקריות בחגים: הרב לוונטהל (לוי בראש השנה, מפטיר ביו"כ, חתן תורה הראשון בשמחת תורה), ר' חיים שווייצר (שירת משה וחתן בראשית הראשון), ר' יעקב היידה ואחר פטירתו בנו ר' בריש היידה (עשרת הדיברות וחתן תורה השני), ר' שאול שוורצבוים (חתן בראשית השני), ר' הרצקה כהן, איציקל כהן, ושלמה שווייצר עולים ככהנים, ר' יוסף אפשטיין ור' פלטיאל פינקוס כלווים. ל
מפטיר מוזמנים עפ"ר ה"ה משה'לה גרטלר, נחמיה שטרוכליץ, יעקוב גלברד, מנדיל בוזיקובסקי, הרמן רכניץ, גולדפיינדר (אביו של בעל יוזפוב), אפרים קליינמן, יונתן הולצדורף, יוסל גרוסמן ועוד. כמובן שבחגים עולים גם לתורה בעלי התפילות, הגבאים ועוד.
הקידוש המסורתי בשמחת תורה מתקיים אצל החתנים ר' חיים שווייצר ור' בריש היידה. חינוך הנוער היה בעיקרו דתי והתבסס על שני חדרים (אחד אצל ר' משה אביגדור בבית המדרש והשני בשטיבל בחצרו של נחמיה שטרוכליץ), ישיבת כתר תורה בחצרו של ר' מנלה ובי"ס לבנות דתיות "בית יעקב" שהוקם לאחרונה.
הנוער הדתי שלא הסתפק בחדרים המקומיים נסע ללמוד בבתי ספר בבנדין הסמוכה ובעיקר לבי"ס האגודאי "יסודי התורה" או "האגודה" כפי שנקרא בפי כל. ל
חינוך כללי שימשו מספר בתי ספר עירוניים ובראשם בי"ס הותיק ברח' בנדינסקה ואלה שרצו בלימודים על יסודיים למדו עפ"ר בגימנסיות שבבנדיו.
כאן יש להזכיר את גן הילדים היהודי בראשות רגינה גלטר, שבו התחילו רוב הילדים את "צעדיהם" החינוכיים הראשונים.
בשנים האחרונות נוספה לפעילות החסידית – פעילות ציונית והוקמו קנים של השומר הדתי, (ראש הקן אשר פישל), בית"ר (צבי שטרוכליץ), גורדוניה (פלה אורמן) ועוד.
פעילות הסניפים מושפעת ומתואמת ע"י הסניפים בבנדין ובסוסנוביץ. פעילות זו הביאה בין היתר לעלייתם של מספר לא מבוטל של בני העיר כחלוצים לארץ ישראל. יהודי העיר מכל השכבות, ליוו את העולים ארצה לא רק בשירה ובזמרה ובחגיגות אלא גם בברכה ובתקווה.
זכורני איך התכנסנו באופן חגיגי ליד החשמלית (טראמוואי) בעת עלייתם של ישראל וחנה לאה גלברד, מאיר שוורצבוים, אחים פישל ועוד.
יהדות צ'לדז' ניהלה פעילות ציבורית ענפה, כך אנו מוצאים קופת גמ"ח גדולה ( בראשה עומד ר' חיים שווייצר ומנוהלת ע"י שאול פומרנץ), חב' ביקור חולים (בראשה שאול שוורצבוים, אהרון גלברד, מנדיל בוזיקובסקי, משה לייב פסקה, לייבל קאוואן ועוד), חב' הכנסת כלה וכמובן חברה קדישא המללוה לדרכה האחרונה את מתי העיירה (בראשה שלום ליפל, בריש היידה, ליים וויינברג ועוד).
ארגון הנשים ה"פרויען פאריין" מקיף את רוב נשות העיירה ובראשו עומדות הרבנית לוונטהל, לייצ'ה רכניץ, חנה גרין, איטעלע געלבארד, פייגעלע געלבארד, רחלה לאופר ועוד. לאחרונה הוקם ארגון ט.א.ז. רבמשתתפים וזו הפעם הראשונה שהנהלתה היתה מורכבת מהדור השני שעד אז היה רחוק מפעילות ציבורית, וכך אנו מוצאים בהנהלה נוסף ליוזמיה ד"ר ליברמן מסוסנוביץ וה"ה שמעון גלברד, בוכניק וחנה גרין גם את יחיאל גלברד, מרקוס רכניץ יבל"א. עו"ד רוזנברג ומגיסטר רוזנבלום ועוזרים בעבודה המעשית הגב' נוסבוים, פייגעלע אפשטיין, פלה שוורצברום תבל"א, לנה כהן ועוד.
באשר לפעילות המוניציפאלית, הייתה תקופה ומועצת העיר כללה שלושה יהודים (לאווניקעס) : ר' חיים שווייצר, הרמן רכניץ וחנה גרין לבית היידה ( הרמן רכניץ היה אישיות ציבורית מקובלת על כל שכבות הציבור, כולל הדתיים על אף שלא היה דתי במובן המקובל דאז).לאחרונה גברה בעיירה פעילות האנדקים האנטישמיים וכתוצאה מכך הפעילות המוניציפאלית היהודית צומצמה.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה ניסו יהודים רבים לברוח מן העיר מזרחה, אולם רובם חזרו ורק מעטים אכן ברחו ואף הגיעו לרוסיה הרחוקה.
בעת החזרה לעיר נקלעו רבים למצבים מסוכנים ומספר יהודים אף נרצחו כמו שלשה בנים של ר' משה מרדכי קופרברג שנרצחו בגשר סלבקוב.
כבר בשנת 1940 התחילו לאסוף יהודים ולשלוח אותם למחנות עבודה בגרמניה ופעילות זו נמשכה עד 1943.
בשנת 1941 הועברו היהודים אל הגטו בדרום-מזרח העיר והוקמה הנהלה ברשות פוזמנטיר מבנדין שנשלח מטעם היודנראט בסוסנוביץ.
החיים בגטו המשיכו להתנהל אולם הלכו והצטמצמו לאחר שמדי פעם נשלחו משלוחים נוספים למחנות, עד שבמאי 1943 חוסל הגטו והיהודים המעטים הנותרים נשלחו לגטו קמיונקה שבבנדין, מכאן נשלחו לאושביץ יחד עם אחרוני יהודי זגלמביה.
עם תום המלחמה חזרו משפר שרידי השואה לעיירה כדי לבדוק ולחפש קרובים שנותרו בחיים ואולי אף לנסות להציל רכוש כלשהו.
באחד הימים נהרגו 2 יהודים חוזרים, שלמה גלברד ומאיר גרוסמן ע"י תושבים פולנים במקום.
רצח זה בראש חוצות שימש רמז לנותרים וכל היהודים עזבו ונתפזרו ברחבי תבל.
רוב יהודי צ'לדז' ותיקים כשרידי השואה נמצאים בישראל ומעורבים כאן בכל תחומי החיים, הם מונים בישראל מעל ל-100 איש.
כמה עשרות אנשים היגרו לארצות הברית ובעיקר לניו-יורק ולוס אנג'לס וכן נמצאים בודדים באירופה (גרמניה, צרפת, בלגיה, אנגליה ונורבגיה) ואף באוסטרליה הרחוקה.
בספטמבר 1970, 25 שנה לאחר גמר המלחמה הוסר הלוט מעל מצבה לזכר קדושי צ'לדז'.
המצבה הוקמה במרתף השואה בהר ציון אשר בירושלים.
לצורך זה קוים מפגש בו השתתפו כ-75 איש מיוצאי צ'לדז' מכל חלקי הארץ ואף הגיע נציג מחו"ל.
המפגש שאורגן ע"י ועדת ארגון (פלה קוניארסקי, צבי שטרוכליץ, יוסף גלברד, לאה מגר-צוקרמן, רבצ'ה גרושקה-בסרגליק, אברהם גרין) כלל : הדלקת 6 נרות לזכר 6 מליון נספים.
בהדלקת הנרות נתכבדו ר' הרשיל נוסבוים, ר' פייל גולדפריינד, זליג רושניק, שמעון גלברד, חנה גולדברג, ופלה קוניארסקי לבית שוורצבוים.
בהסרת הלוט מעל המצבה נתכבדו ר' שלמה גלברד ושמעון צ'רני (נציג חו"ל). הספדים נשמעו מפיהם של אברהם גרין, שמעון גלברד ופייוול גולדפריינד.ל
בסוף נערכו אזכרות לקדושי השואה ולנפטרים לאחר המלחמה וכל הצבור אמר קדיש, ברטט של קדושה ויראת כבוד.
מפגש זה שימש לא רק כמפגש התיהדות וחלוקת כבוד לקדושנו אלא גם כמפגש הגדול ביותר של בני עיר צ'לדז' לאחר השואה. ואכן היה זה מעמד מרגש, רציני והיסטורי גם יחד.תשמש רשימה קטנה זו כמצבה נוספת לזכר קדושי צ'לדז'.
באם גרעתי, הוספתי או טעיא.ג.תי בפרטים כלשהם, אם חלילה פגעתי בשגגה במישהו אני מבקש סליחה ומחילה. יש לקחת בחשבון שאני מתאר בקיצור ובאופן חלקי תקופה בה הייתי ילד בגיל 6-12.
קרא עוד על צ'לדז'...
