מסע שורשים לזגלמביה 2016 - זבירצ'ה (ZAWIERCIE)
שלישי, 05 יולי 2016
ערכה: יעל רגב
ראשיתה של זביירצ'ה ככפר קטן במאה ה- 12. בניית מסילת הברזל ורשה-וינה באמצע המאה ה- 19 במרחק של פחות מקילומטר אחד מן הישוב וקיומם של מכרות ברזל ופחם באזור עודדה התפתחות תעשייתית מהירה. מסיבה זו הגיעו יהודים רבים לעבור לגור כאן.
תיעוד ראשוני להתיישבות יהודית כאן קיים מהמחצית השנייה של המאה ה- 17. קהילה יהודית הוקמה בה בסוף המאה ה- 19. בהתחלה התקיימו התפילות בעיקר בדירות פרטיות או בשטיבלעך חסידיים לפי חצרות של אדמו"רים.
התנועה החסידית בזביירצ'ה הייתה בעלת השפעה חזקה וב- 1880 בנתה הקהילה היהודית את בית הכנסת הגדול בעיר. סביב בית הכנסת ובית המדרש התרכזו רוב יהודי זבריצ'ה – עשירים כבני תורה, חסידים ומשכילים, בני המעמד הבינוני ובעלי מלאכה כאחד.
ערב מלחמת העולם השניה ישבו בזביירצ'ה כ- 7,000 יהודים, שהיוו כרבע מתושביה. זה לצד זה חיו יהודים דתיים, יהודים מתבוללים וחברי מפלגות ציוניות. היהודים מלאו תפקיד חשוב בכלכלה המקומית ועסקו במקצועות מגוונים. למרות זאת, היו, גילויים אנטישמים. חלק מחיי יהודי זביירצ'ה סבלו מפוגרומים ונחשפו לעלילת דם ולשנאת הפולנים אליהם.
ב-4 בספטמבר 1939 נכבשה העיר ע"י הגרמנים, סופחה לרייך הגרמני ושמה הוסב לווֹרְטֶאנָאוּ (Warthenau). מיד עם הכיבוש החלה מסכת של פגיעה ביהודים: דרישה לתשלום כופר בסכומי עתק, התעללות, השפלה, גזל רכוש וחטיפות לעבודות כפייה.
בתחילת 1940 החרימו הגרמנים את כל בתי העסק היהודיים, מפעלים ובנקים כמו גם חנויות וחנויות אומן.
בסוף שנת 1941 נכלאו יהודי זביירצ'ה בגטו סגור, מוקף גדר תיל.
ה"אקציה" הראשונה התקיימה אוגוסט 1942. כ- 2,000 יהודי העיר רוכזו בכיכר העיר כדי להישלח לאושוויץ.
זמן קצר לאחר גל השילוחים הראשון, הוקם בגטו זביירצ'ה מפעל לתפירת מדים עבור חיל האוויר הגרמני. האחראים על המפעל היו שני קצינים מחיל האוויר הגרמני, גרברכט וטייכר. הללו העסיקו במפעל 2,500 יהודים, גברים ונשים והגנו על פועלים אלה ככל שיכלו.
מסוף 1942 פעלה בז'ביירצה מחתרת יהודית של צעירים חברי "השומר הצעיר" ובראשה ברל שוורץ. הללו הצליחו להבריח אל מעבר לגבול קבוצות של משפחות יהודיות, באמצעות תעודות מזויפות ופעילי הברחה, עד שנתפסו ונרצחו ע"י הגרמנים.
ה"אקציה" השנייה התקיימה בסוף אוגוסט 1943, במהלכה גורשו מן הגטו לאושוויץ כ- 6,000 – 7,000 יהודים, שכללו את היהודים המקומיים והן את הפליטים שהגיעו אליה מראשית המלחמה. עם סיומה הכריזו הגרמנים על זביירצ'ה כ"יודנריין" (נקייה מיהודים).
שני הקצינים הגרמנים, גרברכט וטייכר, ניסו להציל את העובדים היהודים, בטענה שעבודתם חיונית. בסופו של דבר הסכימו הגרמנים לדחות את גירושם של 500 יהודים, אולם, באוקטובר 1943 נשלחו גם עובדים אלה לאושוויץ.
על מעשיו אלה ועל הצלתם של שבעה מהפועלים היהודים והסתרתם במקום סודי בעיר הוכר ווילי גרברכט כחסיד אומות העולם על ידי "יד ושם" בשנת 2011.
בקבר אחים שנמצא בבית הקברות היהודי ברחוב Daszyńskiego בזביירצ'ה נקברו יהודים שנרצחו במקום בעת חיסול הגטו בעיר באוגוסט 1943. בשנת 1988 הוקמה במקום אנדרטה ועליה לוח זיכרון לזכר הנספים בחיסול גטו זביירצ'ה. במשך השנים התדרדר מצב האנדרטה. צמחיה עבותה כיסתה את המקום וטחב כיסה אותה.
הקרן הפולנית "לחיות מחדש" הפועלת ליד מוסד כליאה לנערות ומקלט לנערים בזביירצ'ה ופועלת במימון ותמיכה של ראש העיר, הפעילה פרויקט להנצחת זיכרון החיים היהודים בזבירציה והנחלתם לקהלים רחבים. הנערות והנערים ניקו את המקום ואת האנדרטה, גזמו את השיחים והעצים, ריססו את הטחב, הסירו את הכתמים מהמצבה וכן בצעו עבודות ניקיון בשטח בית הקברות.
המטרה העיקרית הייתה להביא לידיעת תושבי העיר את ההיסטוריה של יהודי העיירה ואת התרבות שנכחדה, לקרבם אליה ולגרום לבני הנוער להפנים את הצורך בטיפוח הזהות הלאומית של המיעוט הלאומי שחי כאן בעבר.
...במקום זה בו הננו עומדים, ליד קבר האחים, נטמנו 151 יהודים שנרצחו בגטו. תקופה ארוכה לא ידעו את מספרם של אלו שנטמנו פה. מתוך עדותו של מפקד הגטו הגרמני, במשפט נירנברג, נודע מספר הנספים בגטו . .....
שיקום המקום (בית העלמין) יש לזקוף לטובה ולציין את חברי הארגון אברהם חבה ואריאל יהלומי.
יש להזכיר בהזדמנות זו את מר מרצ'ין ברגר אשר הודות לפעילותו מצבו ושמירתו של בית העלמין משופר.
לחץ כאן לאתר יד ושם חסידי אומות עולם - Garbrecht, Willi
