סלבקוב
סלבקוב (Sławków)
50°18' N, 19°24' E
1. סלבקוב קהילה יהודית קטנה ויקרה שהייתה ואיננה עוד
מאת: צילה כתריאל
רק האנדרטה ליד גשר נהר הפז'משה (Przemsza) בסלבקוב, מזכירה את התחלת השמדת היהודים, עם כניסת הגרמנים בספטמבר 1939.
הגעתי עם הורי שבועיים לפני פרוץ המלחמה מקטוביץ עיר הולדתי לסלבקוב, עיירה קטנה ותוססת של יהודים. השיקול שלנו היה שאם תפרוץ מלחמה, נהיה עם כל היהודים ביחד, ואם לא, יהיה זה נופש קיצי שהיינו רגילים כל שנה עד אז.
היהודים בסלבקוב גרו בעיקר באזור הככר וסביבתה. רובם התפרנסו ממסחר או עסקו במלאכת יד. עיקר התעסוקה הייתה במפעל למסמרים של האחים שיין, מפעל יהודי ידוע בכל פולין ומחוצה לה.
לחצו פה להמשך...
2. מאנציקלופדיה של הגטאות באדיבות "יד ושם"
סלווקוב (Sławków)
מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת אולקוש (Olkusz), מחוז קילצה (Kielce), פולין
מקום בזמן המלחמה: שלזיה עילית
פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בסלווקוב כ-650 יהודים שהיו כשישית אוכלוסייתה. רבים מהצעירים היגרו ממנה עוד קודם לכן, בעיקר לדרום אמריקה. יהודי סלווקוב התפרנסו מתעשייה זעירה, בעיקר בענף ההלבשה, וממסחר זעיר, וכמה מהם היו פועלים במפעל הברזל המקומי. הם נעזרו בג'וינט ובקופת גמ"ח. בסלווקוב פעלו סניפים של מפלגות ציוניות והיה בה גם קיבוץ הכשרה. כמו כן פעל בה סניף של אגודת ישראל. רוב ילדי הקהילה למדו בחדרים פרטיים.
לחצו להמשך לאנציקלופדיה של הגטאות באתר "יד ושם"
3. קיבוץ עובדיה בסלבקוב
בבניין זה התקימה הפעילות של קיבוץ עובדיה
שלט שמופיע בכניסה לבנין
בטבת תרצ"ג (1.1933), הקימה קבוצת חברים מ"צעירי המזרחי" ו"השומר-הדתי" מסוסנוביץ והסביבה קיבוץ-עלייה בעיירה סלבקוב, הסמוכה לבנדז'ין. הבסיס הכלכלי של הקיבוץ היה בית-חרושת למסמרים ולחוטי-ברזל של האחים שיין, יהודים עשירים מקטוביץ ובנדז'ין. הם העמידו לרשות חברי הקיבוץ בית-חווה בשולי העיירה וצמוד לו שטח חקלאי. החברים עבדו בבית-החרושת ובחקלאות. המצב הכלכלי של הקיבוץ היה משופר למדי, יחסית למצבם הכלכלי והחברתי הקשה של קיבוצי-ההכשרה התנועתיים בפולין.
הקיבוץ נקרא "קיבוץ-עובדיה" (עובדי ה' / ע"ש מנהיג התנועה ד"ר עובדיה גוטסדינר), ונודע כבכיר קיבוצי העלייה של "החלוץ-המזרחי" ו"השומר-הדתי" בפולין. הווי חיים מיוחד נרקם בו, עיקרו: קדושת ערך העבודה, הווי חיים קיבוצי-דתי צרוף וקפדני, שיתוף מלא ברכוש ודרישות חברתיות מחמירות. אורח-החיים, סגפני, נזירי. החיים ב"קיבוץ-עובדיה" התאפיינו בריבוי שירה וריקודים, שתיקות ממושכות, מניעת בל רכוש פרטי, שעות עבודה מרובות. בגעגוע עמוק זוכרים החברים את השבתות הנפלאות ב"סלבקוב", שהתאפיינו במזון דל ומועט, ולעומת זאת שירה וריקוד בשפע רב. הווי החיים בקיבוץ היה רווי אווירה יהודית-ישראלית, ציונית-חלוצית. פעם אחת בשבוע הרשו לעצמם החלוצים הצעירים לשיר ולרקוד כדרך הפולנים, היה זה במוצאי השבת. פעמים הרבה עבר עליהם כל ליל צאת-השבת בריקוד סוער שתם עם עלות השחר, עת עמדו לתפילה ויצאו לעבודה מפרכת.
להמשך, פתח את המסמך המפורט שהוכן על ידי נילי בן-ארי מטירת-צבי, ויוחנן בן-יעקב מכפר-עציון
בית קברות בסלבקוב - הקברים השוכבים שייכים ליהודים שנורו ונהרגו ליד הגשר
